בוכריס נ' מזור" בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי תביעה קטנה בסך של 15,000 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעות.

התובע טוען כי ביום 19.4.12 הוא רכש מכונת כביסה מדגם "זנוסי" מעסק בשם "בית היבואנים" שבחצור הגלילית, וקיבל תעודת אחריות לתקופה של שלוש שנים (שנה + שנתיים בונוס).

הנתבעת מס' 1 הינה החברה המחויבת במתן שירות תיקונים על פי תעודת האחריות.

הנתבעת מס' 2 הינה המייבאת והמשווקת של מכונות הכביסה מדגם זה.

טכנאי מטעם הנתבעת מס' 1 הגיע למחרת יום הקנייה לבית התובע, הפעיל את המכונה ונתן הדרכה והסבר לשימוש בה.

בחודש אפריל 2013 פנתה הנתבעת מס' 1 לאשת התובע והודיעה לה שתקופת האחריות, שהינה בת שנה, עומדת להסתיים וכי הארכתה תהא בעלות של 1,000 ₪ לשנה. התובעים דחו טענה זו והבהירו כי תעודת האחריות שקיבלו הינה לשלוש שנים.

ביום 6.5.13 הודיע התובע לנתבעת מס' 1 על תקלה במכונה. בתשובה, נאמר לו כי חלפה שנה מיום הרכישה ועל כן האחריות תמה ויש לשלם 240 ₪ עבור ביקור הטכנאי, בתוספת לתשלום עבור החלקים, במידה ויידרשו. נציגת הנתבעת הבהירה כי הם אינם מכירים באחריות "הבונוס" של היבואן לשנתיים נוספות. התובע התקשר לחנות בה רכש את המכונה ושם נאמר לו שהם לא צד בעניין. למחרת - ביום 7.5.13, התובע התקשר שוב לנתבעת מס' 1 ונדחה על ידי הטלפניות, הפעם בטענה שהחנות בה נרכשה המכונה אחראית להודיע לתובע על האפשרות להאריך את הביטוח לשנתיים נוספות בעלות של 200 ₪ בלבד. התובע התבקש לשלוח אליהם בפקס את החשבונית ואת תעודת האחריות לבירור נוסף אצלם ובמידה והאחריות בתוקף, יתאמו עמו הגעה של טכנאי לביתו. כעבור יומיים, ביום 9.5.13, שוב התקשר התובע לנתבעת מס' 1 והסביר לפקידה נוספת את השתלשלות העניינים ואת הסבל הנורא שנגרם למשפחתו שזקוקה למכונת כביסה תקינה לכביסת הבגדים ובתוכם בגדי בתו החיילת והוא התבקש לשלוח שוב את מסמכי קניית מכונת הכביסה. התובע התקשר באותו יום לנתבעת מס' 2 והביא לידיעתם את תמונת המצב העגומה אליה נקלע, והוא התבקש לשלוח אליהם בפקס את חשבונית הקנייה ואת תעודת האחריות. עוד באותו היום הנתבעת מס' 2 חזרה לתובע והודיעה לו שלאחר בדיקה יסודית נמצא כי הצדק אתו וכי האחריות הינה לשלוש שנים וציינה כי קשה להם להבין את התנהגות הנתבעת מס' 1. נציגת הנתבעת מס' 2 הציעה תיאום מידי של טכנאי שיגיע לתיקון המכונה, דבר שנדחה על ידי התובע לאור הפגיעה המהותית והחריפה בשירות המקצועי ההוגן שתכליתו בחוק הגנת הצרכן.

התובע טוען כי הנתבעות התרשלו ולא העניקו לו שירות איכותי אמין יעיל ומהיר, תוך מניעים בלתי הוגנים והפרה חמורה של חובתם כלפי הצרכנים. התובע נקלע למצוקה קשה שעה שנאלץ לכבס את בגדי משפחתו בביתם של בני משפחתו באזור מגוריו. התובע מבקש לחייב את הנתבעות בסך של 15,000 ש"ח בגין אי קבלת שירות תיקון בניגוד לאחריות, בגין חוסר האונים שלו כצרכן חסר ישע והזלזול בזכויותיו ובגין עגמת הנפש שנגרמה לו.

הנתבעת מס' 1 מבקשת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות. לטענתה, בתקופה שבה נרכשה המכונה על ידי התובע, היה ידוע לה מאת הנתבעת מס' 2 כי זו שיווקה את סוג המכונה האמורה עם תעודת אחריות של 12 חודשים בלבד. ביום 6.5.13 התובע אכן פנה לנתבעת והזמין שירות טכנאי לבדיקה ותיקון של המכונה. על פי כרטיס השירות שהיה בידי הנתבעת, סברה הנתבעת כי לתובע אחריות של שנה אחת ולכן במועד פנייתו חלפה תקופת האחריות. נציגת הנתבעת מס' 1 הודיעה זאת לתובע, אך הוא טען בפניה כי בידיו תעודת אחריות לשלוש שנים. על כן, ביקשה הנתבעת מס' 1 מהתובע כי ימציא לה עותק מתעודת האחריות, אך מסיבות בלתי מובנות סירב התובע לבצע פעולה פשוטה זו וחלף זאת החל לאיים כי יתבע את הנתבעות. ביום 9.5.13 התעשת התובע ופנה שוב לנתבעת מס' 1 והפעם אמר כי הוא מסכים להמציא את תעודת האחריות. התובע עשה כן והנתבעת מס' 1 פנתה עוד באותו היום לנתבעת מס' 2 על מנת לקבל את אישורה לביצוע השירות. עוד באותו היום ולאחר מתן האישור על ידי הנתבעת מס' 2, פנתה הנתבעת מס' 1 לתובע וביקשה לתאם עמו שעת הגעה של טכנאי עוד באותו יום, אולם להפתעתה, התובע הודיע כי הוא מסרב לקבל שירות מאת הנתבעת מס' 1 ואיננו מעוניין לתאם שעת הגעה. הנתבעת מצרפת את פירוט שיחות הטלפון שנעשו עם התובע. על כן טוענת הנתבעת, כי התובע הינו קנטרן המחפש ריב ומדון על פני התנהלות נעימה יעילה ותכליתית ואין לו לבוא אליה בטרוניות אלא לעצמו בלבד. יתר על כן, נוכח סכום התביעה, שגובהו פי 7 מהמחיר שבו רכש התובע את המכונה, מדובר בתובע תאוו כספים המחפש להתעשר על חשבונן של הנתבעות, איננו פועל להקטנת נזקיו, שאינם קיימים, ועושה הכול להגדילם, כאשר אחריותו התורמת עולה כדי 100% ולא קמה לו כל זכות לקבל פיצוי.

הנתבעת מס' 2 טוענת כי כתב התביעה הוגש ללא כל עילה על מנת להשתמש בבית המשפט ככלי לעשיית עושר ולא במשפט. למכונת הכביסה צורפה תעודת אחריות התקפה ל- 12 חודשים, כאשר במרץ 2012 החלה הנתבעת במבצע במסגרתו העניקה בונוס של שנתיים נוספות של אחריות. התובע פנה לנתבעת מס' 2 ביום 9.5.13 והעלה את טענתו בפניה, הנתבעת מס' 2 אימתה את טענתו עם החנות ועם הנתבעת מס' 1 ולאחר שנמסר לה כי התובע שלח באותו יום תעודת אחריות לשנתיים נוספות וכי יוצרים עמו קשר לתיאום שירות, ראתה בכך הנתבעת מס' 2 את סיום הנושא ומאז התובע לא פנה אליה. התובע לא הסכים לאפשר לטכנאי להגיע לביתו לתיקון המכונה ועל כן אין לו עילת תביעה. על כן, מבקשת גם הנתבעת מס' 2 לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

בדיון שהתקיים בפני היום, העידו התובע, אשתו ונציגי הנתבעות. לאחר עיון בכתבי הטענות ובכל המסמכים ולאחר שמיעת העדויות, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית.

אין חולק כי התובע רכש ביום 19.4.12 מכונת כביסה כנטען על ידו וכי תעודת האחריות שקיבל הינה לתקופה של שלוש שנים.

עוד אין חולק, כי ביום 6.5.13 התובע פנה לנתבעת מס' 1 וביקש שירות של טכנאי לבדיקה ולתיקון של המכונה.

הנתבעת מס' 1, בשגגה, סברה כי תוקף האחריות של המכונה פג, שכן חלפו למעלה מ- 12 חודשים ממועד הרכישה. יחד עם זאת, משטען התובע בפניה כי מדובר בתקופת אחריות של שלוש שנים, ביקשה הנתבעת מן התובע כי ישלח אליה את תעודת האחריות לבירור נוסף אצלה.

בקשתה של הנתבעת לברר את העניין מתיישבת עם העובדה שתקופת האחריות המקובלת לטובין מסוג זה, הינה למשך שנה אחת בלבד. כך קובעות תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו-2006 וראיה לכך יש לראות גם בעובדה שבתעודת האחריות שקיבל התובע, השנתיים הנוספות מוגדרות כ"בונוס".

בנסיבות אלה, אין לראות בנתבעת כמי שסירבה לתת שירות לתובע או כמי שהתרשלה כלפיו וזכותה הייתה לברר תחילה כי אכן תקופת האחריות טרם הסתיימה.

הצדדים חלוקים באשר למועד בו שלח התובע את תעודת האחריות לנתבעת מס' 1, על מנת להראות לה כי האחריות עודנה בתוקף. התובע טוען ששלח כבר ביום 7.5.13 ואילו הנתבעת טוענת כי תחילה התובע סרב לשלוח ורק ביום 9.5.13 הוא ניאות לעשות כן. אישור על משלוח המסמכים לא הוצג על ידי התובע.

כך או אחרת, ביום 9.5.13, היינו - 3 ימים בלבד מיום הקריאה של התובע לתיקון המכונה, ולאחר הבירור שנערך על ידי הנתבעות, נמצא כי אכן תקופת האחריות הינה למשך 3 שנים ובו ביום ביקשה הנתבעת לתאם עם התובע ביקור של טכנאי לאותו יום, אך התובע סרב לקבל את השירות, וכלשונו: "אני בראש גאה התנגדתי שחברת מזור תבוא לתת לי שירות, אני לא סמרטוט של אף אחד..." (עמ' 7 שורות 19-20 לפרוטוקול).

על פי סעיף 10(ג) לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו-2006 והתוספת השנייה לאותן תקנות, המועד לביצוע תיקון של מכונת כביסה במעונו של הצרכן, הינו 3 ימים מרגע הקריאה.